פסק-דין בתיק ב"ל 25993-08-12

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 5.7.12 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 25% נכות מיום 31.3.09 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        אוטם שריר הלב בו לקה המשיב הוכר כפגיעה בעבודה במסגרת פס"ד שניתן בעניינו של המערער. חוו"ד של המומחה שמונה על ידי ביה"ד בשלב ההכרה פרופ' קרן חיווה דעתו כי המשיב היה בעל גורמי סיכון להתפתחות טרשת כלילית והיה בסיכון מוגבר  לעומת אדם רגיל ללקות בסיבוכי המחלה. כמו כן קבע המומחה כי על רקע גורמי הסיכון התפתחו במהלך השנים מס' מגעים טרשתיים שטופלו על ידי השתלת תומכון בצינתור שבוצע בסמוך לאחר האוטם. המומחה הוסיף כי למשיב היתה מחלת לב כלילית מוכחת  עובר לאוטם מיום 17.9.2008.

הוועדה נשוא הערעור קבעה כי אומנם למשיב גורמי סיכון (יתר לחץ דם, היפרפולסטמיה ועישון) אך אין באלה כדי להוריד במצב קודם ועל כן העמידה נכות המשיב על 25%.

2.2        הוראות סעיפים 118 ו- 120 לחוק הבטוח הלאומי, מסמיכות את הוועדה ככל שהיא סבורה שעל נכות כוללת של נפגע עבודה השפיעו גורמים נוספים מלבד העבודה, לקבוע לנפגע נכות חלקית ולנכות מהנכות הכוללת את הנכות שהיא כתוצאה מגורמים שאינם קשורים לעבודה.

מחובת הוועדה לקבוע באיזו מידה נובעת נכותו של המערער מהעבודה וכלל שהיא סברה כי השפעת העבודה על נכות הכוללת היא חלקית, חובה עליה לקבוע איזה חלק מהנכות אין לייחס לעבודה ולנמק החלטתה.

משלא עשתה כך הוועדה, שגתה, כאשר לא שקלה את השפעת גורמי הסיכון המוכחים שהתקיימו במשיב (גיל, עישון כבד, היפרליפידמיה, ייתר לחץ דם) על נכותו הכוללת בפרט משאין חולק כי עובר לאוטם שהוכר סבל המשיב ממחלת לב כלילית מוכחת.

3.         טענות המשיב:

3.1        בעובדות המקרה הנדון לא היו ואין כל נתונים המצביעים על פגיעה בלב של המשיב לפני התאונה שהוכרה, והוועדה הרפואית המחוזית אף לא הפנתה למסמכים ונתונים המצביעים על פגיעה בליבו של המשיב לפני התאונה.

3.2        טענת המערער הי יש להפחית מחצית מהנכות הרפואית עקב "גורמי סיכון להתפתחות טרשתית" אינה מתיישבת ואף מנוגדת לפסיקה ענפה שאף קיימת בנושא.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.         לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שבתיק ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לו.

8.         במסגרת ישיבתה מיום ה-5/7/12 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציין כי הוא עייף כל הזמן, מתעייף וכאשר יושב נרדם.

9.         הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:

            " נראה כפי גילו, ללא כחנ"צ. דופק 68 סדיר, לחד' 164/82. ראש ב.מ.פ. צוואר ללא גודש ורידי לב אין ... או רטט. קולות לב תקינים ללא אוושות. ריאות ב.מ.פ. בטן ב.מ.פ. גפיים ללא בצקות.

            הנ"ל התאשפז ב- 17/9/08 בבי"ח כרמל בתואנה של STEML קדמי. צונתר ועבר PCI עם שלושה BMS לעורק קדמי .... אוטם זה הוכר כתאונת עבודה לאחר מכן פתח פסקרדיטיס ב- 12/09 צונתר שנית בגלל כאבים בחזה. לא נמצאה מחלה כלילית ה..... משמעותית. אקו לב מ- 9/11 הראה על תפקוד לב תקים עם EF של 65%. צנתור אחרון שבוצע ב- 1/12 לא הראה על מחלה חדשה". (ההדגשה הוספה א.ק).